תחנת תדלוק גוש חלב בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 5.12.13 לפיה נמחקה הבקשה לביטול פסק דין שהוגשה על ידי המבקשת ביום 3.10.13.

פסק הדין שביטולו נתבקש ניתן ביום 14.7.13 ולפיו נמחקה התביעה מחוסר מעש.

לאחר שעיינתי בבקשה לעיון חוזר ובתצהיר שצורף אליה שוכנעתי כי לא קיימת עילה המצדיקה עיון מחדש בהחלטה ואסביר.

כאמור, ביום 14.7.13 נמחקה התביעה, שהוגשה כבר בינואר 2013, מחוסר מעש.

ביום 3.10.13 הוגשה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין בנימוק כי רק ביום 12.7.13 (כיומיים לפני מתן פסק הדין ) עלה בידי המבקשת להמציא את כתב התביעה למשיבים. לבקשה צורפו מה שנחזה להיות אישורי מסירה למשיבים.

בהחלטה מיום 6.10.13 נקבע כי מאחר ועל גבי חלק מאישורי המסירה שצורפו נמחק שם המשיב הרלבנטי ונרשם שם אחר – הרי שעל המבקשת להגיש תצהיר מפורט של ביצוע המסירה לגבי כל אחד מהמשיבים וזאת בתוך 15 יום. עוד נקבע באותה החלטה כי אין בעצם הדרישה כדי להביע עמדה באשר לאפשרות ליתן מתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס אותם אישורי מסירה.

בעקבות אותה החלטה הגישה המבקשת מספר בקשות להארכת מועד להגשת תצהיר המוסר בנימוקים שונים לרבות קושי באיתורו, חגים וכיו"ב. לאחר מתן מספר אורכות כמבוקש הוריתי כי ככל שהתצהיר לא יוגש עד ליום 25.11.13 – תימחק הבקשה.

רק ביום 2.12.13 הגישה המבקשת מסמך שהוכתר על ידה כ"תגובה" אליו צורף מה שאמור היה להיות תצהיר המוסר.

בתגובה טענה המבקשת לראשונה כי עובדי רשות הדואר הם "ששינו" את שם הנמען וכי היא עצמה רק עשתה שימוש באותו אישור מסירה בשלב מאוחר יותר על ידי המוסר מטעמה. עוד נטען כי המסירה בוצעה לידי אביה של הנתבעת 1 שהשם הרשום בכתב יד הוא שמו וכי לא פעלה להמצאת כתב התביעה בדואר רשום עם אישור מסירה בשל מה שכונה "ניסיונה הקודם" עם המשיבים.

בהחלטה מיום 5.12.13 קבעתי כי התגובה - בה הועלו טענות עובדתיות חדשות שלא בא זכרן קודם לכן כפי שפורטו לעיל - לא נתמכה בתצהיר מתאים ביחס לאותן טענות חדשות וכי ממילא לא היה גם בתצהיר שהוגש כדי לענות על הנדרש בהחלטה מיום 6.10.13.

התצהיר שצורף לבקשה לעיון מחדש היה גם הוא על דרך ההפניה בלבד וממילא לא היה בו כשלעצמו כדי לתמוך בבקשה לעיון חוזר לא כל שכן בכל הבקשות שלפניה.

מתיאור השתלשלות האירועים עד כה עולה כי אין בבקשה שבפניי כל עילה המצדיקה עיון מחדש לאחר שהמבקשת במשך חודשים ארוכים אינה פועלת בהתאם להחלטות בית המשפט ומעלה חדשות לבקרים טענות עובדתיות חדשות וגורמת לבזבוז זמן שיפוטי יקר לרבות במסגרת בקשה זו.

לפיכך, הבקשה לעיון חוזר – נדחית.

עוד יצוין כי פסק הדין הורה אך על מחיקת התביעה ועל כן אין בכך כדי לחסום את דרכה של המבקשת מלהגיש תביעתה פעם נוספת ולפעול כמצופה וכנדרש מבעל דין.

למעלה מן הצורך יוער כי בשים לב לתהיות שהועלו לעניין אישורי המסירה כבר בשלב של ביטול פסק הדין וכאמור בהחלטה מיום 6.10.13 הרי שספק רב אם ניתן היה לתת פסק דין בהעדר הגנה על בסיס אותם אישורי מסירה ועל כן גם לגופו של עניין לא נגרם למבקשת כל נזק של ממש ממחיקת בקשתה לביטול פסק הדין.

למרות התנהלות המבקשת ובזבוז הזמן השיפוטי הניכר שנגרם מאי עמידתה בהחלטות בית המשפט והרבה לפנים משורת הדין לא אעשה בפעם זו צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.

תם הדיון בתא"ק 4257-01-13.

המזכירות תמציא ההחלטה למבקשת.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.